<h1>המנהיג הלכ' תענית</h1>
<h2>דף ח.</h2>
ומנהג כל ישרא' לכלול כל הסליחות באמצע ברכת סלח לנו אבינו, דומה לדומה, כדאית' [ע"ז ח' ע"א] אם בא לומ' מעין כל ברכה בסוף כל ברכה וברכה אומ'. אב"ן. וכת' רב עמרם שכן מנהג בשתי ישיבות לומר שבע סליחות בתענית צבור בשחרית, ובמנחה שלש, ואם יש פנאי אומ' חמש. ואמ' רב שר שלום גאון בתענית אין מנהגינו לומר סליחות אלא באמצע תפילה ולא אחר שים שלום, ולא ראינו ולא שמענו מי שעשה כך וכבר כתבתי הטעם. [ואע"פ שאמרו אם בא אדם לומ' אחר תפלתו אפי' כסדר וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה, והיכן אומרו [יומא פ"ז ע"ב] יחיד אחר תפלתו ושליח צבור אומרו באמצע תפלתו, על כן לא יתכן לשליח צבור לומ' סליחות אחר שים שלום כמו שכת' רב עמרם].
<h2>דף לד.</h2>
ובתעניו' [י"א ע"ב] ובמסכ' ע"ז אפסיקא הלכת' דמתעני' לשעות, והמתענה לשעות מתפלל תפי' תענית, ואמ' שמוא' כל תעני' שלא קבלה עליו מאתמול לאו שמיה תעני', והיכן מקבלה בתפי' מנחה, ובשומע תפי' יאמ' אהא לפניך מחר בתענית יחיד ותרצני, אם כן המתענה לשעות צריך לקבל ולומ' אהא לפניך למחר בתענית יחיד ותרצני, אם כן המתענה לשעות צריך לקבל ולומ' אהא לפניך למחר בתעני' יחיד (ותרצני) אם אוכל להתענות ותרציני, או יאמ' אהא לפניך למחר בתעני' יחיד עד חצי היום, ולכשיגיע חצי היום ואמר להשלימו אע"פ שלא קיבל עליו כל היום בלי ספק מתפלל תפי' תעני'. ואם גזרו הציבור תעני' אין צריך לקבלה מאתמול דאנן אדעתא דציבורא גזרינן וסמכינן כדא"ר יוחנן, ואפי' לא ידע מתענה למחר עמהן ומתפלל תפי' תענית. ועוד מההוא דפ' מקום שנהגו [פסחים נ' ע"א] נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם, כך מצאתי.
